מחווה לאדריכל היפני טדאו אנדו, Tadao Ando ,מתי גרינברג, מתוך התערוכה "הסתחפויות בניר" בית האמנים, תל-אביב, 2012
צלמת - יעל צור 
הערה: טדאו אנדו החל את הקריירה שלו כמתאגרף והפך להיות אחד האדריכלים הגדולים בעולם. כדאי לזכור הערה זו במהלך קריאת הפוסט.

9.2.2013

צִידוֹ הוָורוד של הצבע האפור

חברתי ואני סועדות את ליבנו בארוחת צהריים. הבטחתי לה ארוחת ניצחון כשנסיים את המלחמה. סיימנו. כעת אנחנו נוגסות בסטֵיק רומני עסיסי מתובל בהמון שום ולוגמות בנחת יֵין שרדונה. התחלנו את המנהג הזה לפני עשרות שנים במסעדת "נֶלוֹ" המיתולוגית ביפו וחשנו עצמנו נשות העולם הגדול. עד יפו הגענו! כאלו הרפתקניות היינו... החברות בינינו נמתחת עשרות שנים לאחור. כשנחו עֵינַי על פניה בפעם הראשונה התפעם ליבי. חשבתי שהיא הילדה היפה ביותר בעולם שראיתי אי פעם. אני עדיין חושבת כך. היא אינה מאמינה לי. כלומר היא מאמינה שחשבתי כך, אבל אינה חושבת שהייתה ילדה יפה. את הרעיון המוזר בדבר יופיה הבלתי רגיל היא מייחסת לליקוי ראייה שלי, שהוכח באופן מדעי במקרים אחרים בחיי. ואכן, המבט שלה על החיים שונה לחלוטין משלי.
שתֵינו כבר מזמן איננו ילדות, הרבה הרפתקאות, סטיקים וכוסות יין זרמו בינינו, ועדיין - התִקרובת הערֵבָה לַחֵך אינה מקרבת את אופני הראייה השונים שלנו.
למרות עיניה הירוקות העולם שלה צבוע בשני צבעים – טוב, רע, שחור, לבן. באמצע אין כלום. זה אוֹ אוֹ. כשמגיעים לאזור שנראה אפור, עיניה בוחנות אותו בקפדנות מדוקדקת. במהירות עולה מפת מציאות מצוירת בצבעי שחור לבן. ראייה כזו מקלה על קבלת החלטות כיוון שהמידע מוצג באופן בהיר, ברור ומסודר. נתונים לא ברורים גורמים לרעש מבלבל המקשה על קבלת החלטות. היפה (אני מתעקשת) מנתחת גם נתונים רעשניים ומשייכת כל אחד מהם לשחור או ללבן. מתקבלת תמונה חד-משמעית על פיה אפשר לנווט. בשוליים נשאר שטח מצומצם צבוע באפור של "לא בטוח", "לא סביר", בקיצור - "לא". העולם השחור לבן מסודר ויעיל. לא עוזר לשטויות שהן מסתתרות ומתחפשות, היא מאתרת אותן ומשליכה החוצה. נשאר רק העיקר. שחור או לבן.
רגשותיהם של אנשי השחור לבן נוטים להתמקד באחד משני הקצוות - שחור או לבן, טוב או מדוכדך. ובאמת, כאשר בוחנים בכלים של היגיון את החיים הצבעוניים והלא הגיוניים, המסקנות מדכדכות. אנשי השחור לבן עלולים להפוך למשביתי שמחות מקצועיים. הם תמיד רואים את כל התמונה.... לעיתים הם חסרי סבלנות ונרגזים למשמע דעותיהם של אנשי האפור המסוגלים להכיל אפשרויות מנוגדות בו זמנית ומתקשים לבחור את האלטרנטיבה הנכונה שעומדת מול עיניהם.
יש מקרה אחד בו צבעי השחור לבן חיוניים. מלחמה. כאשר חיי זנחו את המסלול הלינארי בו היו אמורים להתפתח (בית לבן עם גג אדום... והם חיו באושר ובעושר....) יצאתי למלחמה. במלחמה יש לראות את האויב כשחור ואת עצמך כלבן, כל ראייה אחרת מחלישה את הלוחם. או אז הוּכחה נחיצותה וחשיבותה של השקפת עולם מפוכחת ונחרצת. חברתי, שהיא עורכת דין (לבוש שחור לבן להופעות בבית משפט) נחלצה לעזרתי ועמדה לצידי (הלבן, כמובן).  עצותיה טובות השכל היו שוות זהב, כמו גם הנזיפות שנפלו בחלקי מפעם לפעם בעודי משייטת באזור האפור, לא ממהרת לשפוט ולזרוק שטויות, מתעלמת מתמרורי אזהרה, עיוורת לסכנות ואוספת שטויות כפייתית.
כעת, ישובות אחת מול רעותה, משקיפות לאחור ולוגמות יין אנחנו תוהות מה למדנו אחת מן השנייה, אם בכלל? מ.ג. אומר שהצבע השחור אָטוּם, הוא "לא צבע". הצבע הלבן הוא ספקטרום של אור, הוא "כל הצבעים". הצבע האפור הוא ניטרלי. והנה אומרת לי חברתי, כי במסע החיים המשותף שלנו גילתה את האזור האפור, האמצע, ללא הקיצוניות של מצבי הרוח, עם הבנה שמצבים לא מושלמים הם חלק מהחיים, לא כתבוסה, אלא כחוכמת חיים כי "ככה זה" ו"זה מה שיש". אפשר להילחם, אפשר ללכת למקום אחר ואפשר להשלים עם מה שלא ניתן לשנות, וליהנות ממה שיש. הבוז לצבע האפור, הלא ברור, הלא החלטי, הפך להערכה. מבעד לגוון הענבר השקוף של היין הלבן אני מביטה בחיוך הלכוד בדמעות הנוצצות בעיניה של הילדה היפה בעולם, וחושבת לעצמי שבאותה דמעה מחויכת גלום המנעד הצבעוני של כל האפור שבעולם, וכמה דמעות אנחנו שופכים עד שמתגלה לעינינו היופי המתאפשר דווקא באזור הניטרלי בו הדרמות מתונות וצבעי היומיום מקבלים גוון עז ומלא חיים. וזה מספיק, ואפילו די והותר.

ותזכורת, מחר, יום שישי, ה- 14 לפברואר, שעה 11:00 פתיחה של התערוכה "סיפורה המופלא של מגילת רות", בפארק רעננה. זו תערוכת חוצות והיא תהיה פתוחה לקהל הרחב עד חודש יוני. אין צורך לרוץ, אבל שווה לבקר. מיקום מדויק - דרך הפארק מס' 2, כניסה ראשונה ליד תחנת הדלק ב"רחבת הגלגליות" שמאלה.

4.2.2014

שלומות על כולם

פתיחת תערוכת החוצות של עבודתו של מתי גרינברג – "סיפורה המופלא של מגילת רות" נדחתה ליום שישי, ה- 14 לפברואר, שבוע הבא, אפשרות שנצפתה מראש ורשומה בתחתית ההזמנה.

נשמח לראותכם בפארק היפהפה של רעננה.

ובונוס
עידו אגסי הוא "אמן סֶפֶר" הפועל ב"הממלכה" שהקים במושב חרות.  עידו "עושה ספרים". פיזית. דפים, אותיות, כריכה. דברים אמיתיים שכאלה.

https://www.facebook.com/Hamamlaha

מצ"ב סרט מופלא המתאר לידתו של ספר. 10 דקות קסומות. אמן הספר עידו אגסי מכין את הספר ״עצות לילדה רוקדת״ שירים מאת רוני סומק. התהליך משלב סדר-יד של האותיות, דפוס בלט וכריכה אמנותית בעבודת יד, בטכניקה חדשנית. סרט ללא מילים, אבל עם סאונד ותמונה וקצב ושקט וצניעות שמאפשרים למשש את הדפים ולהריח אותם.

http://youtu.be/ODc8Ol8SOsQ

הסרט צולם ב״ממלכה״, בית מלאכתו של עידו אגסי.

בימוי, עריכה, הפקה ועיצוב פס קול - אלון חצרוני.

צילום - שקד חצרוני

מלווים את הספר הדפסים של המשורר צבועים ביד. הטקסט באנגלית מסודר בגופן ״Alt-Mediäval״ ובעברית ״מרגלית״ עם ניקוד מסודר בנפרד. במהדורה 88 עותקים חתומים וממוספרים ע״י האמנים, רוני סומק ועידו אגסי. הספר יצא לאור בהוצאת אבן חושן - ספרים לאוהבי ספרים.

הספר באתר של אבן חושן:

http://www.evenhoshen.co.il/?CategoryID=381&ArticleID=693

              אבן חושן

              טל': 09-7433543 | פקס: 09-7425753

              המייסדים 42ב' רעננה 43217

              www.evenhoshen.co.il

אמנות רבותי (וגבירותי כמובן), אמנות, כבר אמרתי?

המשך שבוע טוב

נוֹמִיקִן

1.2.2014

אמנות רבותי, אמנות!

עדכונים והזמנות לאירועי תרבות ואמנות בשבוע הקרוב – גרינברג עזר ופינקלשטיין גם

חדשות המוסיקה לשבוע הקרוב
"The Collected Project" – הרכב הכולל 4 זמרות ו4 נגנים (ביניהם בן עזר) יופיע ביום שני הקרוב, ה 3 לפברואר בשעה 20:00 ב"אוזן בר" – אולם אירועים מגניב ואינטימי שנמצא בבית "האוזן השלישית", רחוב קינג ג'ורג' 48, תל-אביב (פינת שד' בן-ציון). למרות השם באנגלית, השירים הם מיטב השירים הישראליים האהובים. אסף פינקלשטיין, פנסתרן מחונן, עיבד שירים ישראליים וארבע זמרות צעירות (בלונדינית, ברונטית, ג'ינג'ית ושחרחורת) מבצעות אותם באופן יוצא מן הכלל. ערב רענן ומרחיב לב. כיף אמיתי. בואו בהמוניכם!!! אסף (collected) הוא חברו של בני, בן עזר, גיטריסט נפלא בעצמו, שניהם בוגרי בית הספר BERKLEE COLLEGE OF MUSIC בבוסטון שבחרו לחיות בארץ ולעשות כאן את המוסיקה שלהם.

כתובת להזמנת כרטיסים: http://www.tixwise.co.il/he/website/event/25843/the_collected_project

קישורים לסרטי ווידיאו קצרים מהופעות חיות ומהאולפן. עיניים שלי https://www.youtube.com/watch?v=g17WPlIjRek&hd=1 בואי נשאר https://www.youtube.com/watch?v=DyNRLkW9JoQ&hd=1 שיר ההד https://www.youtube.com/watch?v=g296z2YALc0&hd=1 בלילות הסתיו http://www.youtube.com/watch?v=jC_95gZEsJ0&hd=1 אסף פינקלשטיין, 052-3262902 www.youtube.com/user/asaffink/videos

חדשות האמנות החזותית – מתי גרינברג  

בפארק רעננה תערך ביום שישי הקרוב (7 לפברואר) פתיחה חגיגית לתערוכת חוצות לעבודתו של מתי – "סיפורה המופלא של מגילת רות". הזמנה מצורפת. בואו! המקום יפהפה. חוויה ישראלית תנכי"ת עדכנית. התערוכה הוצגה לפני כשנתיים בשדרות ח"ן בתל-אביב. כעת היא עוברת לרעננה.  אורך שדרת עצי התמר ליד האגם בפארק רעננה יתלו חיתוכי עץ של מ.ג. מוגדלים בטכניקה של ג'יקלה. חיתוכי העץ הדרמטיים מתארים אירועים מתוך "מגילת רות" והם מלווים בפסוקים מתוך התנ"ך ובקטעים מתוך ההקדמה שכתבה באנגלית המשוררת לינדה זיסקויט. "מגילת רות" היא סיפור מופלא של נאמנות וחברות בין רות המואביה וחמותה נעמי. סיפור האהבה בין רות לבועז הוביל לתפקידה של רות כאם המייסדת של השושלת אליה נולד דוד המלך. חיתוכי העץ עזֵי המבע של מתי גרינברג, המלווים בתרגום חופשי של המשוררת לינדה זיסיקויט, מגלים את כוחו של הטקסט התנכ"י, כמו גם את הרלוונטיות שלו לימינו, באופן שהם מציירים את דיוקנן של הנשים כפעילות בעיצוב גורלן. עבודתם של מתי גרינברג ולינדה זיסקויט מאוגדת בספר אמן שיצא לאור במהדורה מצומצמת. ספר האמן הייחודי מוצג בין השאר באוספים הבאים: הספריה הלאומית, מוזיאון ויקטוריה ואלברט, המוזיאון הבריטי, ספרית ליאו בק קולג', לונדון; מוזיאון ישראל, ירושלים; הספריה הציבורית של ניו-יורק, הספריה של היברו יוניון קולג', ניו-יורק.

ב"גן-העיר" בתל-אביב בקומת המזרקה נמשכת הצגת עבודתם המשותפת של מ.ג. והמשורר המנוח יהודה עמיחי "ירושלים 1967 – 1990". בתוך החלל האלטרנטיבי אפשר ללבוש כפפות כותנה לבנות ולעלעל בספרי אמן נוספים של מ.ג. – "מגילת אסתר" ו"ירושלים: צבעוני ההרים והגדילן הקוצני".

צלם התעורכה בחלל האלטרנטיבי בגן - העיר - עמוס רוג'ר

ממוזיאון המדע שבניו-יורק קיבלנו דרישת שלום משעון השמש של מ.ג. שהפך לשעון שמשלג, כמו גם חברו שעון השמשלג הירושלמי. משעשע.