![]() בחודש דצמבר 2008, כשנה אחרי שהתאלמנתי במפתיע, התחלתי לפרסם את הטור "חיוך בקצה הדמעה" ב"קפה דה-מרקר" האינטרנטי. באותה תקופה התנהלה נגדנו מערכה משפטית קשה ומתישה. ממשפחה בורגנית הספונה לבטח בין קירות ביתה הפכנו, שני בני ואני, ליחידה קטנה ומלוכדת הנאבקת על שמה הטוב ועל רכושה. השינוי הקיצוני ערער את האופן בו הבטתי ופעלתי בחיים עד אז. אין דבר שלם יותר מלב שבור, אמר הרבי נחמן, והבדידות היא חברה מצוינת לכתיבה. לקראת שנת תשע"ז הבאה עלינו לטובה עולה לאוויר האתר שלי האישי – נוֹמִיקָן. לב ליבו של נוֹמִיקָן הוא הבלוג – חיוך בקצה הדמעה. באתר תוכלו לפגוש גם את "הַקְרַמְפַּמְפּוּלִים", ספרי "המיתולוגי" שרכש עדת אוהדים, בעיקר בקרב נשים המתרגלות יוגה ומדיטציה וילדיהן... להתוודע לשלושת ספרי האמן שיצרתי עם מתי G במקביל להתפתחות ולהבשלת הזוגיות ביננו, ולהכיר גם את ספרנו המשותף הטרי - "ואהבה, מה עם אהבה?" שיוצא לאור בימים אלו. בברכה, נעמי ר. עזר נוֹמִיקָן
אמשיך לפרסם את הטורים ב"קפה"... |